מזונות

כאשר במסגרת הליך גירושין מעורבים ילדים קטינים, אחד הנושאים העיקריים הרלוונטיים לפירוד יהיה, איך לא, קביעת מזונות הילדים. דמי המזונות נועדו להבטיח את כלכלת הילדים ודאגה לצורכיהם, גם לאחר הגירושין ופירוק התא המשפחתי. יש לזכור כי עצם החיוב במזונות הילדים, על פי החוק, מקורו בדין האישי (כאשר מדובר ביהודיים, המקור והחיוב אמור להיות על פי הקבוע במשפט העברי). “כלל האצבע”, על פי הדין העברי, הוא כי אב חייב לכלכל את ילדיו, ואולם, חיוב זה מתחלק בין הוצאות הכרחיות לקטין לבין הוצאות שאינן הכרחיות אשר בהם אמורים הצדדים (אב ואם) לחלוק באופן שיוויני, בהתאם להכנסותיהם (לאו דווקא באופן שווה). הוצאות הכרחיות כוללות מזון, ביגוד, הנעלה, מדור (מגורים) ואף הוצאות אחזקת המגורים הוצאות שאין הכרחיות יכולות לכלול בין היתר, חוגים, בילויים, מתנות שונות, שיעורים פרטיים, עוזרת ועוד. בפועל, הוצאות עבור חינוך, הוצאות רפואיות חריגות, כמו גם, טיפולים שונים יתחלקו, לרוב, בין ההורים.

כיצד נוהגים לפסוק מזונות?

עד גיל 6, החוק (המחיל את הדין העברי) מטיל את חבות המזונות, באופן מוחלט, על האב אשר אמור לכלכל את מלוא צורכי ילדיו, ללא קשר למצבו הכלכלי ואפילו אם אין לו הכנסה כלל. בין גיל 6 לגיל 15 על האב להמשיך לכלכל את צרכיהם החיוניים של הילדים, ואולם, על האם חלקה חבות להשתתף עימו במימון יתר הצרכים – חבות זו (חבות האם וחבות האב מעבר לצרכים החיוניים) מכונה “חבות מדין צדקה”, היינו, כל אחד מההורים מחוייב בה בהתאם להכנסתו וליכולתו הכלכלית ולאחר שמימן את צרכיו הוא. חשוב לציין כי גם ה”חבות מדין צדקה” נקבעת על ידי בית המשפט, ולא כ”צדקה” או כ”רצון טוב” של מי מההורים. החבות במימון הוצאות/צורכי הילדים מגיל 15 ועד 18 הינה “מדין צדקה” והיא תחולק בין ההורים באופן שיוויוני (בהתאם להכנסותיהם וליכולותיהם הכלכליות, לאו דווקא באופן שווה).

עיקרון השוויון מחולל מהפיכה בדיני מזונות

אם בעבר, אחוז ניכר מהנשים היו עקרות בית ומרגע הגירושין נותרו ללא הכנסה שתבטיח את צורכיהם של הילדים, היום, המציאות שונה לחלוטין. ככל שיותר ויותר נשים משתכרות במידה שווה לבעליהן, לעיתים אף מעבר לכך, מתעוררת השאלה בדבר חלוקת החיוב בין ההורים. בשנים האחרונות אנו רואים שינוי בגישה המסורתית והאוטומטית אשר קבעה חיוב על האב, ובית המשפט מחיל יותר ויותר את עיקרון השוויון בנשיאה בנטל המזונות בין שני ההורים, והוא עושה כן בהתאם לפרמטרים שונים הקשורים להכנסותיהם, לשהות הילדים אצל כל אחד מהילדים ולצורכיהם המשתנים והספציפיים. אז, כמו היום, לפערי ההכנסות בין בני הזוג יש בהחלט תפקיד משמעותי בקביעת דמי המזונות ויש לקחת זאת בחשבון.

איזו ערכאה דנה במזונות?

בית המשפט לענייני משפחה הינו הערכאה המוסמכת העיקרית לדון במזונות ילדים, ואולם, גם בית דין הרבני רשאי לדון במזונות ילדים, ואולם, רק במידה וישנה הסכמה של שני הצדדים לכך.

מה קורה במקרים של משמורת משותפת?

למשמורת משותפת יכולה להיות השפעה מסויימת על גובה החיוב במזונות ילדים, ואולם, בהחלט אין כלל מנחה בנושא. בעבר היה נהוג להפחית את החיוב, במקרה של “משמורת משותפת” לכדי 25% – 50% מהחיוב שהיה נהוג ליתן ללא משמורת משותפת, ואולם, יותר ויותר, בשל ובצל עיקרון השיוויון, קיימת גם פסיקה אשר אינה מחייבת את מי מהצדדים לשלם להורה האחר תשלומי מזונות עבור הילדים. בית המשפט נוטה לבחון לעומק את גובה ההכנסות של ההורים, את מצבם הכלכלי, כמו גם את נכסיהם, רמת החיים הנהוגה ואת הצרכים המשתנים, וכן את חלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהילדים, הכל נקבע בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

פסיקת המזונות לעולם אינה סופית

חשוב לדעת כי שינויי נסיבות מהותי אצל מי מההורים, אצל הילדים, או אפילו בשינוי חלוקת הסדרי השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים, עשויה להוות עילה המצדיקה פתיחה מחודשת של סכום המזונות שנקבע ולדיון מחודש בעניין זה תוך התאמת החיוב לנסיבות החדשות שנוצרו, ואולם, זאת יש לזכור, כי שינוי שזה מתבצע לעיתים רחוקות, אך במסורה, בעיקר כאשר מדובר בשינוי נסיבות מהותי הנמשך לאורך זמן.

מילה אישית

כעו”ד מנוסה שליווה זוגות רבים בדיונים על דמי מזונות, אני רואה את החשיבות באיזון וקביעת דמי מזונות הוגנים שיצליחו מצד אחד להבטיח קיום בתנאים של רווחה מלאה לילדים, ומצד שני, יצליחו לשמר את יכולתו של כל אחד מהצדדים להמשיך ולספק את צורכי הילדים כאשר הם אצלו.
חשוב לדעת כי לא תמיד יהיה נכון לחייב את האב בסכום גבוה, ומאידך, גם לא תמיד יהיה זה נכון וראוי לפסוק לאם מזונות בסכומים נמוכים מאלו שהיא זקוקה להם עבור מימון צורכי הילדים.
בסופו של יום, כאשר אין למי מההורים את היכולת לספק את צורכי הילדים, בין אם יהיה זה בחיוב גבוה לאב, ובין אם יהיה זה בחיוב נמוך לאם, הדבר יבוא, בהכרח, על חשבונם של הילדים אשא נאלצים לחלוק את זמנם אצל כל אחד מההורים.
ברור הוא כי כאשר טובת הילדים היא לנגד עיניי הצדדים, ניתן להגיע להסדר מזונות שיקבע איזון נכון, ראוי וטוב, ואולם, אך טבעי הוא שכל אחד רואה את מצבו הכלכלי ומנסה להגיע לקביעת מזונות המיטיבה עימו (בד”כ, האב ינסה כמה שפחות והאם כמה שיותר).
במקרה זה ראוי להסתייע בעו”ד טוב ומנוסה על מנת שידע להביא לבית המשפט את יכולותיהם הכלכליות של כל אחד מהצדדים אל מול צורכי הילדים, וזאת על מנת שיוכל לממן את צורכי הילדים אל מול החיוב, ומאידך, לאפשר לו להמשיך את חייו בצורה ראויה וסבירה.

צרו עימי קשר עוד היום לייעוץ ראשוני: 077-4048451, 052-5665105