צוואות וירושות

כל אחד מאיתנו יקלע ביום מן הימים למצב בו תחום זה יהיה רלוונטי לגביו, בדרך כזו או אחרת. צוואות וירושות מסדירות את חלוקת רכושו של אדם לאחר מותו.

במדינת ישראל יש חוק בנושא

החוק המסדיר את תחום הירושות והצוואות בישראל, הוא חוק הנקרא “חוק הירושה, התשכ”ה-1965”. חוק הירושה מפרט את כל הנוגע לתחום הצוואות והירושות: כיצד כותבים צוואה בעלת תוקף חוקי, מה קורה במידה ואין צוואה, מי יכול לטפל בעיזבון ומה סמכויות החוק.

מי צריך צוואה?

למעשה, כמעט כל אחד ואחד מאיתנו ראוי ונכון שיערוך צוואה מבעוד מועד.

הצוואה היא מסמך משפטי אשר במסגרתו קובע אדם כיצד יחולק רכושו לאחר מותו.

כמסמך משפטי, על צוואה לעמוד בקריטריונים ובכללים ברורים ומסויימים על מנת שהיא תהיה תקפה.

צוואה אשר אינה נערכת בהתאם לכללים הקבועים בחוק עלולה להתברר כצוואה שאינה תקיפה – במקרה זה, הוראות החוק הם אלו שבהתאם להם תקבע חלוקת הרכוש של אדם לאחר פטירתו.

חשוב לציין כי בכל עת אדם שערך צוואה יכול לשנותה, ובלבד, כי בעת השינוי הוא עדיין נמצא במצב קוגנטי המאפשר לו להבין בדבר.

אגב, אפילו בחוק הירושה יש הוראה ספציפית אשר אינה מאפשרת לכלול בצוואה סעיף המונע לשנותה בעתיד.

הצוואה אמורה להיות ביטוי לרצונו החופשי והאמיתי של האדם, ולשקף את בקשתו האחרונה.

יש לדעת כי רק המצווה יכול להיות כותב הצוואה ולא מישהו מטעמו, גם לא קרוב משפחה. קטינים ופסולי דין אינם יכולים לערוך צוואה.

ניתן לערוך גם צוואה הדדית, הנערכת על-ידי שני בני הזוג יחדיו ומתייחסת לחלוקת רכוש המשותף שלהם לאחר מותם.

בצוואה הדדית מסתמכים האחד על צוואתו של האחר. לפיכך, במקרה שאחד הצדדים מבקש לבטל את צוואתו ההדדית הוא מרשאי לעשות כן, ובלבד שהודיע לצד האחר על ביטולה.

ככל שהצד האחר כבר הלך לבית עולמו, הרי שבטלה, זכותו לקבל את הנכסים שהוא זכה בהם מכוח הצוואה ההדדית של האחר שכבר נפטר.

מה קורה כשאין צוואה?

לשון החוק נותנת מענה ומכתיבה כללי אצבע לחלוקת הרכוש במקרה בו לנפטר אין צוואה.

מוהיעדר צוואה ערוכה כדין יש לה השלכות לא רק לגבי חלוקת הרכוש, אלא גם היבטים בירוקרטיים ועיכובים במימוש הירושה, כך שמומלץ בחום שתהיה צוואה קיימת ותקפה שניתן יהיה להפעיל בעת הצורך.

למה חשוב כל כך לערוך צוואה?

סכסוכים משפחתיים על רקע כספי ועל רקע חלוקת רכוש בפרט, הם הגורם העיקרי לקרע, לעיתים, גם ב”משפחות הכי טובות”, לא מעט, גם כאשר אין נכסים רבים.

כשמדובר על סכסוכי ירושה, לא מדובר רק על משפחות עתירות בנכסים, אלא גם על משפחות רגילות לחלוטין ולעיתים קרובות דווקא כשאין נכסים רבים לחלק, כל החלטה הופכת משמעותית יותר.

למרבה הצער, הדבר אינו פוסח אפילו על המשפחות האוהבות והמלוכדות ביותר.

לעולם אין לדעת כיצד תחושות של קיפוח, של חוסר הוגנות ושל אכזבה, יכולות להיות מתורגמות לאיבה וניכור שיקרעו את המשפחה לדורות הבאים.

צוואה מסודרת וחוקית, כזו חסרת פגמים ונטולת “חורים”, יכולה למנוע מראש סכסוכים בין היורשים ולאפשר לכולם להמשיך הלאה.

האם ניתן להתנגד לצוואה?

קיימות עילות שונות להתנגדות לקיום צוואה.

כאשר הצוואה נערכה תחת כפייה או איום, או אפילו תחת “השפעה בלתי הוגנת”, או כאשר היא היא לא נערכה בהתאם להוראות חוק הירושה ימנע ביהמ”ש מליתן צו לקיומה, או אז, ברירת המחדל הינה חלוקת העיזבון בהתאם להוראות חוק הירושה.

מה ההבדל בין ירושה לצוואה?

ירושה היא חלוקת הרכוש של הנפטר בהתאם להוראות חוק הירושה, כאשר הנפטר לא הותיר אחריו צוואה.

הצוואה היא המסמך המשפטי בו מצווה אדם עצמו מה יעשה ברכושו לאחר מותו והיא נערכת, בדרך כלל, כאשר אדם מבקש לשנות את חלוקת רכושו מהקבוע בהוראות החוק.

במקרים בהם לנפטר אין צוואה, או כאשר ביהמ”ש סירב ליתן צו לקיומה של צוואה (כאשר נפלו פגמים בצוואה), תתקיים ברירת המחדל – “ירושה על פי דין”, היינו, בהתאם לחוק הירושה, הקובע כי מחצית רכושו של הנפטר יועבר לבן/בת הזוג ואילו המחצית השניה תחולק, שווה בשווה, בין ילדיו. אם מדובר באדם ערירי ללא צוואה, הירושה תועבר למדינה.

 

ב’שורה התחתונה’, גם במקרים בהם אין למשפחה נכסים מרובים, מומלץ תמיד למנוע מראש כל סכסוך עתידי בין היורשים הנותרים אחרינו.

עריכת צוואה, מקצועית וערוכה כדין, תבטיח ותשקף נכונה את חלוקת הרכוש בהתאם לרצוננו, בייחוד כאשר קיימים תנאים, נסיבות וצרכים ייחודיים המצדיקים חלוקת העיזבון בשונה מהחלוקה שנקבעה, כ”ברירת המחדל”, בהתאם לחוק הירושה.

בהינתן שלעולם איננו יודעים מה צופן לנו העתיד, טוב ונכון “להקדים תרופה למכה” ולפנות לעו”ד בעל ידע וניסיון בתחום זה על מנת שיסייע לנו לבחור ולהחליט את הדרך הנכונה לחלוקת הרכוש שנצבר לנו במהלך השנים לעת פטירתנו, והכל, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל אחד ואחד מאיתנו.

צרו עימי קשר עוד היום לייעוץ ראשוני: 077-4048451, 052-5665105